יום ראשון, 11 ביולי 2010

תחבורה ציבורית

הסיוט שלי זה אוטובוסים. אני מת כבר לקנות אוטו משלי ושאני יוכל להיות נייד כל הזמן, נמאס לי להיות תלוי כל הזמן באוטובוסים. בעצם, לא הייתי קורא לזה להיות תלוי, זה לא שאני מבקש שיסיעו אותי, סה"כ מדובר בתחבורה ציבורית אבל בגדול, נמאס לי. אני הכי שונט לחכות לאוטובוס, זה הדבר שהכי משגע אותי. לפעמים אני כבר מעדיף ללכת ברגל ולהגיע ביותר זמן מאשר לחכות לאוטובוס ולהגיע בפחות.

איזה באסה שדווקא האוטובוסים שאני הכי צריך ומשתמש בהם לא עובדים במוצאי שבת. מה שעוד יותר באסה, זה שאין לי אופנוע. נראה לי אופנוע יוכל לפתור לי הרבה בעיות, הרי אני לא צריך לנסוע בדרך כלל למקומות רחוקים, רק באזור תל אביב, ואם ניקח בחשבון את בעיית החנייה בתל אביב הרי שזה מושלם. הבעיה זה כמובן כסף, על האופנוע עצמו עוד אני יוכל לשלם, אבל לתחזק אותו והביטוח נורא יקרים.. כנראה שאני אמשיך לנסוע באוטובוסים.

פעם כשהייתי קטן, משום מה, נורא התלהבתי לסוע באוטובוסים. היום, אני לא יכול לראות אוטובוס. אם כי יש לציין, שניתן להגיע בזכותם לכל מקום בארץ ולפעמים זה הרבה יותר משתלם מלסוע באוטו. אני זוכר בצבא שהיה לי נסיעות חינם (היות ולחיילים יש נסיעות חינם באוטובוסים ורכבות) נסעתי לא מעט לכל מיני מקומות. למעשה בזכות הצבא, גיליתי גם שרכבת זה כלי תחבורה נהדר ואפשר להגיע למקומות רחוקים יחסית במהירות ובנוחות.

ברמת העקרון אין לי כל כך בעיה עם אוטובוסים, הבעיה היא שיש קווים שבאים כל שעה ואם אתה מפספס את האוטובוס פשוט אכלת אותה. לדעתי אם התדירות הייתה יותר גבוהה, הדבר היה מונע גם צפיפות באוטובוסים וגם היה מעודד את האוכלוסייה לסוע יותר בתחבורה ציבורית. ברגע שהאוטובוסים באים כל הרבה זמן גורם לאנשים להיות מתוסכלים מההמתנה לאוטובוס ובסופו של דבר התחנות מתמלות במהרה ונוצר צפיפות בלתי נסבלת לפעמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה