אם יש משהו שאני באמת אוהבת לעשות, זה ללכת לים. ים בשבילי זה ה-מקום להירגע. אם אני מרגישה בתקופה לחוצה ושאני עומדת לקרוס תחת הלחץ של העבודה או הלימודים, אני הולכת לשבת לי על החוף למשך כמה שעות וזה מאוד מרגיע אותי. בדרך כלל אני נוהגת לפני כן ללכת למאפיית אבולעפיה ליד החוף לקנות כמה מאפים כמו סמבוסק או סתם איזה פיצה קטנה כדי להשביע את רעבוני ואז שוכבת בכיף על החוף מבלי שיתקוף אותי הרעב. כמובן שזו מאפייה מאוד מפורסמת ויש שם מאפים ממש טובים וגם לא כל כך יקר למרות שלאחרונה, כמו כולם, העלו את המחירים.
ליגת העל עומדת בפתח וכמו כל תחילת שנה, ההתרגשות בשיאה. אמנם כל סוף עונה אני אומר סופסוף נגמר הסיוט הזה, אחרי הכול אני אוהד מכבי וכל שנה אנחנו מפתחים ציפיות ובסוף מתאכזבים אבל בסופו של דבר זה משעמם שבתות בלי כדורגל. מה גם, בשעתיים של המשחק זה אולי השעתיים היחידות בשבוע שאני מתנתק מכול הצרות והבעיות שמטרידות אותי ובמשך למעלה מ-90 דקות מתרכז אך ורק בקבוצה שלי. אני אוהב לבוא לפני המשחק למאפייה שם ליד בלומפילד ולקנות לעצמי כמה מאפים טעימים שישביעו אותי למשך שעתיים. כי בוא נאמר על האמת, מחירי המזון באצטדיון ממש מוגזמים! 20 שקל ללחמנייה קטנה עם נקניקייה ו פשוט שערורייה! ככה אני קונה לי 2-3 מאפים בכמה שקלים, סוגר לי יופי את השעתיים הללו.
הרגשת סוף שבוע זו הרגשה הכי מדהימה שיכולה להיות. לצאת יום חמישי מהעבודה זו באמת הרגשה עילאית. כמה חבל שהסופ"ש עובר כל כך מהר. למרות שאני לא ישן הרבה במהלך השבוע, אני לא מנצל את הסופ"ש לשינה ומשתדל לקום כמה שיותר מוקדם. יום שישי לדוגמא אני אוהב לקום בבוקר, לשתות קפה עם מאפים טריים שאמא קנתה מוקדם בבוקר מהקונדיטוריה, לקרוא עיתון של שישי בכיף שלי עם אווירה של הבוקר זה בהחלט תענוג אמיתי. בכלל, הקונדיטוריה השכונתית שלנו יש שם מאפים פשוט נהדרים וכל השכונה קונה ממנה.
ידיד שלי עובד במאפיית לחם הארץ ליד דיזינגוף סנטר. כל פעם שאני באה אליו למאפיה הוא מפנק אותי בכמה מאפים קטנים וטעימים עם קפה הפוך. בתור אחת שמבלה לא מעט במרכז העיר והאזור של הסנטר במיוחד אז יוצא לי לא מעט להיכנס אליו וליהנות מקפה ומאפה. מה שמצחיק, זה שהוא לא בדיוק בקטע של בישול ובסופו של דבר מצא עבודה במאפייה ומוצא את עצמו כל היום אופה מאפים ולחמים. אני אישית מאוד אוהבת לשתות קפה טוב עם איזה עוגה או בורקס, אבל אך ורק בבוקר שזה הכי כיף.
ליגת העל עומדת בפתח וכמו כל תחילת שנה, ההתרגשות בשיאה. אמנם כל סוף עונה אני אומר סופסוף נגמר הסיוט הזה, אחרי הכול אני אוהד מכבי וכל שנה אנחנו מפתחים ציפיות ובסוף מתאכזבים אבל בסופו של דבר זה משעמם שבתות בלי כדורגל. מה גם, בשעתיים של המשחק זה אולי השעתיים היחידות בשבוע שאני מתנתק מכול הצרות והבעיות שמטרידות אותי ובמשך למעלה מ-90 דקות מתרכז אך ורק בקבוצה שלי. אני אוהב לבוא לפני המשחק למאפייה שם ליד בלומפילד ולקנות לעצמי כמה מאפים טעימים שישביעו אותי למשך שעתיים. כי בוא נאמר על האמת, מחירי המזון באצטדיון ממש מוגזמים! 20 שקל ללחמנייה קטנה עם נקניקייה ו פשוט שערורייה! ככה אני קונה לי 2-3 מאפים בכמה שקלים, סוגר לי יופי את השעתיים הללו.
הרגשת סוף שבוע זו הרגשה הכי מדהימה שיכולה להיות. לצאת יום חמישי מהעבודה זו באמת הרגשה עילאית. כמה חבל שהסופ"ש עובר כל כך מהר. למרות שאני לא ישן הרבה במהלך השבוע, אני לא מנצל את הסופ"ש לשינה ומשתדל לקום כמה שיותר מוקדם. יום שישי לדוגמא אני אוהב לקום בבוקר, לשתות קפה עם מאפים טריים שאמא קנתה מוקדם בבוקר מהקונדיטוריה, לקרוא עיתון של שישי בכיף שלי עם אווירה של הבוקר זה בהחלט תענוג אמיתי. בכלל, הקונדיטוריה השכונתית שלנו יש שם מאפים פשוט נהדרים וכל השכונה קונה ממנה.
ידיד שלי עובד במאפיית לחם הארץ ליד דיזינגוף סנטר. כל פעם שאני באה אליו למאפיה הוא מפנק אותי בכמה מאפים קטנים וטעימים עם קפה הפוך. בתור אחת שמבלה לא מעט במרכז העיר והאזור של הסנטר במיוחד אז יוצא לי לא מעט להיכנס אליו וליהנות מקפה ומאפה. מה שמצחיק, זה שהוא לא בדיוק בקטע של בישול ובסופו של דבר מצא עבודה במאפייה ומוצא את עצמו כל היום אופה מאפים ולחמים. אני אישית מאוד אוהבת לשתות קפה טוב עם איזה עוגה או בורקס, אבל אך ורק בבוקר שזה הכי כיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה